מכתב געגוע לאהובה...
(תודה אישית על ההסכמה לפרסום באתר)
היי הבטחתי לעצמי שלא אכתוב לך וכותב שוב...
את יקרה לי.
האהבה שלי אלייך כואבת לי מאוד, זה לא אמור להרגיש כך .
כולי כואב כמו מחלה, מרגיש אין טעם לכלום , יוצא מנסה לבלות ומרגיש שהחוסר שלך מכביד על נשמתי.
חציתי את הגבולות שלי אתך יקירה, נתתי לך משהו שנשבעתי שלא אתן שוב ,
נתתי לך חלק מליבי ,האמנתי שגם את נתת ...
את אוהבת אותי בכלל?
את כמו כולם?
כול מה שאת אומרת שאת לא?
הרי הנשמה שלך משכה אותי אליך, ואת יודעת את זה ,
אני אוהב אותך אהבת אמת, אהבה שכואבת בכול הגוף ,
ואת שולחת אותי ממך ,איזה אדם את?
"מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־ הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ"
ואני כולי בסערה...
לא יודע איך להסביר את זה ,לא יודע ,שנים שלא הרגשתי כך...
ואני !!אני!! שלא נתתי לאף אחת להיכנס ,פתחתי לך דלת ללב שלי שהיה סגור שנים
ואת...
עשית לי מה שעשו לך ,משהו שנשבעת שלא תעשי ,
פיזרתי עליך חום, מילים יפות ,יחס אין סופי והייתי אמתי! כמו שביקשת כמו שרצית אז מה הכל אשליה?
טיפש שכמותי, חשבתי שאפשר לאהוב שוב ,ונשבעתי לעצמי שלא אוהב לעולם, ליבי נשבר פעם אחת יותר מדיי ,
ואמרתי לך...
אמרתי לך!
ביקשתי ממך לא לשחק והבטחת ואני הבטחתי...
הבטחתי שאם אוהב שוב אקים משפחה ,ושהיא צריכה להיות מיוחדת מאוד ,קודם כול בן אדם ואחר כך אישה ,לקחתי את ליבך בשתי ידי והבטחתי לך! שאשמור עליך לכול החיים !
ואת שמפזרת מילים יפות ,ובורחת שקשה קצת ,אני לא רוצה לכעוס עלייך ,
כעסתי מספיק בחיי.
חשבתי לתומי שלעולם לא אחווה שוב תמימות ,
ואז את באת, ואני שמצולק כולי ,שנשמתי לא שקטה ,חוויתי שוב תמימות אתך.
ואת! את! ששברו את ליבך לרסיסים, פגשת אדם שיכול להכיל אותך, ואת יכולה להכיל אותו ואת בורחת !!
מהיום שהכרנו היה את ההרגשה באוויר שאני ואת זה לכול החיים ,
אהבה של פעם בטוב וברע עד הסוף.
את האמת אין לי חשק יותר, אני חוזר הביתה הולך לרפא את הלב שלי ממך האמנתי בך מאמי ,האמנתי בך ,ואת מתייחסת אלי קר ,את רעה אלי ,הבטחתי לך !הבטחתי לך! לכול החיים .
איזה הרגשה נוראית ,ואת חסינה, ליבך כאבן אלי.
את לא רוצה בי?
תיעלמי ,תיעלמי מחיי, כי גדול עלי הרגש אליך הגעגוע אוכל את נשמתי...
אני כבא לא מכיר אותך יותר, מי את ?
אהבה לא אמורה לכאוב כל כך.
אני עייף ממש עייף ,ועדיין מקווה בכל ליבי ששלומך טוב .
אך לא אשלח לך יותר מכתבים, לא תשמעי אותי יותר, תשכחי שהכרת אותי בבקשה ממך.
מוזר החגים בפתח ... יכולנו לבלות יחד.
אני הולך לדרכי ...
ואם דרכנו יפגשו שוב,בבקשה אל תאמרי כלום ,אמרנו הכול נגמרו המילים.
מה נישאר בסוף רק געגוע...
שלך אהוב של פעם...
(לקבלת טופס מנחה צרו קשר אשמח לרגש אתכם)
