"חשוף" הסיפור שלי

"חשוף"(אני האמיתי)

לא הייתי אמיתי אתכם, לא הייתי כנה , לא הייתי אני.

*

למה אתה לא שמח? ממה אתה בורח?

שיחה של שישי ,עד השעות הקטנות של הלילה, אני וחברה.

הגיע הזמן אומרת לי הגיע הזמן די! פשוט די!

אתה מכיל את כולם צורי מי מכיל אותך?

שתיקה...

ואיזה שתיקה...

הגיע הזמן צורי, הגיע הזמן שתספר, הגיע הזמן שתשתף ,הגיע הזמן שתראה את הנשמה שלך, תוריד את מה שיושב לך בפנים, די להסתתר מאחורי המילים, הגיע זמן להראות מי אתה!

ספר להם את סיפורך די כבר!.

ואני מפחד, הכי מפחד שהייתי אי פעם, ממה? צועקת, ממה?!

*

הכי קשה שהיה לי אי פעם, כל מילה מלווה בהיסוס, מלאת מחשבה,

ולא הייתי אמיתי אתכם , ויותר מזה עם עצמי, להיחשף זה לא דבר פשוט עבור כל אדם.

ברחתי מכולם, וזה יושב לי בלב הולך איתי שנים ארוכות, אני אלוף בעצות, בלפתור בעיות, אך את האמת שלי לא העזתי לגלות.

אולי מפחד שאתם תשפטו, אולי מפחד שלא תבינו...

ואיך אפשר לטפל בעצמי, שכל מה שרציתי זה לתת משהו קטן לעולם,

להראות שהכל אפשרי, אך אני מסתיר את סיפורי.

אז ברחתי מהאמת שלי ,ממי שאני ,ממה שעברתי ,ממה שאני עובר,

אלוף בלהדחיק ולהתקדם. 

מסתיר אמת מאחורי מילים רדופות קלישאות, מסתורין אפוף בסודות.

והאם יש לי מה להסתיר?

אם זו האמת שלי ממה אני מפחד?

*ביום שאחרי הכנתי קפה, ישבתי בגינה 

על אותו הספסל ,העולם המשיך בשלו, אך משהו בי נעצר...

גיליתי שאני אלוף במלחמות ,וחלש בשלום, שלום עם עצמי.

הייתי לבד.

כל חיי נלחמתי, שום דבר לא בא בקלות, נדמה שחיי הם מלחמה אין סופית -

ילד רחוב, שבצל החיים הפך לגבר שהוא היום. 

בין מסע של חיים, שינה ברחובות, מכירת גופי, מגורים באוטובוס ,אהבה בלתי אפשרית, ו8 שנות לימוד, נדמה היה שהצלחתי לנצח.

עסק משגשג, בית במושב כמו בסרטים - ילד, אישה יפה. ניצחתי את החיים, אך לחיים המשחק שלהם.

פציעה שהותירה אותי נכה, עסק שהתמוטט, 

חיים של שקר, חיים כפולים, שנמשכו 10 שנות נישואים ללא שום מושג, תמימות או אמונה? או פשוט אהבה? תחליטו בעצמכם.

בתוך סחרחורת של רגשות שעטפה אותי,והתמודדות עם משקל של 142 קילו בשילוב פציעה גופנית, גידלתי את בני היקר,והאמנתי בכל ליבי שעלי לחזור שוב לחיים עבורי ועבורו.

*אז קמתי. 

קמתי הכי חזק שאני יכול, נלחם בשיניים, אני מול עצמי מול המציאות שלי. 

שבתי חזרה מתוך תהומות הנפש, רגעי הלב, התסכול, שעות של אימונים לתקן את הגוף שבגד,

והלמידה האין סופית לחיזוק הנפש הפצועה, שבתי חזרה...

אז כתבתי לכם והסתתרתי מאחורי מילים, על אמונה ,על הדרך חזרה לעצמך.

ואני שמח שקראתם, התרגשתם, אהבתם, פרגנתם, ונתתם מילה טובה.

תודה לכם.

אך הגיע הזמן, להיכרות יותר מעמיקה...

נעים מאוד שמי צורי, אדם בדיוק כמוכם, עם תכניות, חלומות ,ושאיפות,

אדם כמוכם, שרק רצה לחיות. 

"מאחורי כל סיפור, קיימת אמונה.

מאחורי אמת , קיימת השראה.

מאחורי הפחד, מסתתר אדם פשוט, שבחר לעצמו לשוב"

אז מה עשיתי? שהפך אותי למי שאני היום, ואיך כל המסע הזה מתרכז למילה אחת "אמונה".

אספר לכם בדרכי, על אדם קצת שונה ,על דרך לא רגילה, ועלי האדם שמאחורי המסיכה, ועל יום אחד של בחירה...

אודותי: