חג...
ניכנס לבית הכול לבן הכול יפה חגיגי הכול שמח, ריחות של חג ...
הכול רגוע... חג...
כולם צוחקים רעש ...
ברקע קולות של ילדים ... חג...
מרגיש לבד, אבל לבד, לבד כמו שלא הרגשתי מעולם ,ריקנות איומה מפלחת את כול כולי
חג...
בראשי דבר אחד!
איך אני יוצא מפה לעזאזל רוצה לרוץץץ ,רוצה שקט ...
יוצא מהבית, כולם... לאן אתה הולך...
חייב אוויר אומר נדבר...
חג..
נכנס לרכב מניע ... ברקע עומר... "בסוף הכול חולף" הוא אומר...
ריח של אוכל, רעש של שירה מהבתים ובתוך תוכי ריקנות עצומה...
חג...
כמו סכין זה פילח אותי פעם אחר פעם דמעה יורדת מפני (כי גם גברים בוכים..) געגוע למשהו שמת ממזמן .. הנר כבה.
כול גרוש/גרושה מכיר את ההרגשה הזאת של לבד, הרגשה שמתעוררת בימי שישי
בחגים, בחופשים , במפגשים ולא משנה אם את/אתה חד הורי-
במשמורת משותפת או מכול סיבה שהיא
תמיד קיים הלבד לא מוסבר...
הרגשה שאף אחד לא יכול להבין אותנו...
לא משנה הנסיבות שבגללם התפרקה המשפחה...
בגידות ,שקרים, כעסים ,או שסתם לא מסתדרים...
יש דברים שקורים שגורמים לנו להתגעגע שוב פעם למשפחה ...
כי אלו הם החיים, ואצלנו העם היושב בציון ,החגים נועדו להזכיר לנו את המהות של משפחה.
אז מילאתי את זמני בעבודה, ובעוד עבודה, בעשן מועדונים, ובאהבות של רגע-
הכול ... העיקר להיות עסוק...
ובדרך שחכתי מי אני ...
את העקרונות את הכבוד את הערכים שעליהם גדלתי-
מזכיר לעצמי ... כותב לכם.
הודעה..
מאמי אתה בא...
חושב.. מחליט.. נוסע להיא שלבד.. כי ביננו חברים יותר נעים ביחד.
לא רוצה, לא מוכן ,לא צריך, בחרתי בחיים.
השנה אחגוג עם כולם, לא לבד אלא עם האנשים שאוהבים אותי באמת.
מוקדש לכול אלא שלבד .. מכול מיני סיבות שהם כול אחד/אחת וסיפורו ...
שימו בצד תסלחו בעיקר לעצמכם, ובטוח ב100 אחוז שיש מישהו עכשיו ברגע זה שרוצה שתהיו לציידו.
תרשו לעצמכם להיפתח להכיר ... יש אנשים טובים בדרך תראו את הטוב ומבטיח לכם ש... הכול זמני ,רגעי, וחולף... גם הלבד.